Home » Arts and Culture, Author, Recent Posts, Ronit Travers

The Sacrifice of Yitzchak

April 29, 2014 – 1:18 pmNo Comment

By Ronit Travers:

 

sacrifice of isaacקרבן יצחק

,אחרי שהנאצים פלשו לפולין

,אחרי שהם בנו את חומות הגטו

.וקיבצו ודחסו את כל היהודים לתוכם.

אחרי שכבר מאות מתו מן הרעב

,ואלפים מן המחלה

אחרי שהאלמנות והיתומים נדדו עיוורים ברחוב

.ומעיינותי דמעותיהם יבשו לעולם

ויהי אחר הדברים האלה

והאלוהים נסה את אברהם

ויאמר אליו, אברהם,

ויאמר, הנני“.

ויאמר, קח נא, את בנך. את יחידך, אשר אהבת,

,את יצחק

.ולך לך אל ארץ הקדם, והעליהו שם לעולה

,וישכם אברהם בבקר

ויארז את מזוודתו

,ויקח את אשתו ואת יצחק בנו

וינעל את ביתו

ויקם, וילך אל תחנת הרכבת

.כאשר אמר לו האלוהים

.וישבו בקרון שלושה ימים ושלושה לילה

.ולא היה אכל

.ולא היה מים

.ולא היה רוח

.ויבאש הקרון

,ביום השלישי, וישא אברהם את עיניו

.וירא את המקום מרחוק

.וירא את הכלבים ואת אדוניהם

.וירא את שךדי האדם ואת הרפאים

.וירא את עמוד העשן עלה השמימה, כעשן הכבשן

.וישמע את הצעקות

,ויאמר אברהם אל אשתו

שבי לך פה עם המזוודה

,ואני והנער נלכה עד כה

“.ונשובה אליך

,וירא את האדם המצביע ימינה או שמאלה

,כרועה ועדרו, מעביר צאנו תחת שבטו

.כן הם עברו, ונספרו, ונמנו, ונפקדו

,והאדם הצביע לאברהם וליצחק בנו שמאלה

.ולאשתו, הוא הצביע ימינה

ויפל יצחק על צוואר אמו

.ויבך עליה, וישק לה

,ויקח אברהם את יצחק

.וילכו שניהם יחדו

,ויאמר יצחק אל אברהם אביו

“,ויאמר, אבי

“ויאמר, הנני בני,

“?ויאמר, הנה תנור עשן ולפיד אש, ואיה העצים שנשרפים

.ויאמר אברהם, אלוהים יראה לו העצים, בני

.וילכו שניהם יחדו

.ויבאו אל המקום

.והיו מתפשתים

.והיו מתגלחים

.והיו מתקלחים

.וילכו שניהם יחדו

ויבנו שם הנאצים את המזבח

ויעקדו את אברהם ואת יצחק בנו

וישמו אותם על המזבח

וישלחו את ידיהם, ויקחו את המאכלת

,לשחת, לרצח, לטבח ולשרף אותם

.אך הפעם אף מלאך ה לא קרא מן השמים

בארץ, קול דממה דקה נשמע

.וברמה, נבי בכי תמרורים

.אבינו מאנה להינחם על בניו כי איננו

.

 The Sacrifice of Isaac

It happened following the Nazis’ invasion of Poland

After they built the ghetto walls

And herded and crowded the Jews within them

After hundreds had already perished from hunger

And thousands from disease

After the widows and orphans were wandering blindly in the street

Their wellsprings of tears eternally dried up

It was after all these things that G-d decided to test Avraham

“He called to Him, “Avraham”

And he responded, “Here I am, humbled before You

He said, “Take your son, your only-one, whom you cherish

Yitzchak

“And go to the East to offer him up there to Me

So Avraham arose early the next morning

And packed his suitcase

He took his wife and his son Yitzchak with him

Locking up his house, he left for the train-station

As G-d had commanded him

And they sat in the cattle-car three days and three nights

And there was no food

And there was no water

And there was no air

And the cattle-car stank

On the third day Avraham gazed out through the barbs

And he saw the place from afar

He saw the dogs and their masters

He saw the skeletons and the ghosts

He saw the pillar of smoke ascending to Heaven

And he heard the shrieks

Turning to his wife, he told her gently

“Stay here with the suitcase while Yitzchak and I go to find out what is happening

Then we will return to you”

And he saw the Man pointing to the right and left

Like a shepherd with his flock

Making his sheep pass under his staff

So they all passed

And were counted

And calculated

And considered

The Man directed Avraham and Yitzchak to the left

But his wife, he pointed to the right

Yitzchak fell upon his mother, crying, weeping, wailing

And he kissed her

And she kissed him

Imparting her eternal love in that fleeting moment

Tenderly taking the hand of his son Yitzchak, they turned to the left

And walked off together

“Father”

“Yes, my son”

“Father, here is a smoking furnace and a flaming torch

?But where is the wood they are burning”

“My dear son, G-d will provide the wood”

And they walked off together

They arrived at their destination

They were stripped

They were shaven

They were showered

And they walked off together

The Nazis built the altar

They bound Avraham and Yitzchak, his son

They placed them atop the altar

They raised up the knife

To slaughter, to murder, to butcher, to burn them

But this time no Angel of G-d called out from Heaven

On Earth, a soft, still silence is heard

And on High, a voice of bitter weeping

Our Father is mourning His children

And He refuses to be comforted

For His children who are no more

Print Friendly